La lumière sous la porte

נוֹעַם חוֹזֵר הַבַּיְתָה בְּשֵׁשׁ בָּעֶרֶב. הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת. הוּא נִכְנָס לַדִּירָה.

הַדִּירָה חֲשׁוּכָה, וְהַכּוֹל שָׁקֵט מְאוֹד. נוֹעַם עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת וּמַקְשִׁיב.

פִּתְאוֹם הוּא שׁוֹמֵעַ אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בְּשֶׁקֶט. הֵם בַּחֶדֶר שֶׁל אֲחוֹתוֹ. הוּא גַּם רוֹאֶה אוֹר מִתַּחַת לַדֶּלֶת.

אֲחוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל יוֹשֶׁבֶת בַּסָּלוֹן. עַכְשָׁיו הִיא לֹא שָׁם. גַּם הַהוֹרִים לֹא שָׁם.

נוֹעַם שָׂם אֶת הַתִּיק לְיַד הַכִּיסֵּא. הוּא שׁוֹאֵל בְּשֶׁקֶט: "יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת?"

אַף אֶחָד לֹא עוֹנֶה לוֹ. הוּא שׁוּב שׁוֹמֵעַ אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בְּשֶׁקֶט.

הוּא הוֹלֵךְ לְאַט לַחֶדֶר שֶׁל אֲחוֹתוֹ. הוּא עוֹצֵר לְיַד הַדֶּלֶת וּמַקְשִׁיב שׁוּב.

"רֶגַע, רֶגַע!" הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת אֲחוֹתוֹ. נוֹעַם שׁוֹאֵל: "מָה קוֹרֶה שָׁם?"

"עוֹד רֶגַע!" הִיא אוֹמֶרֶת מֵהַחֶדֶר. נוֹעַם מְחַכֶּה לְיַד הַדֶּלֶת. הוּא לֹא מֵבִין.

פִּתְאוֹם הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה יוֹצֵאת מֵהַחֶדֶר. "הַפְתָּעָה!" הֵם אוֹמְרִים. אִמָּא מַדְלִיקָה אֶת הָאוֹר.

עַל הַשּׁוּלְחָן יֵשׁ אֲרוּחַת עֶרֶב. יֵשׁ גַּם עוּגַת יוֹם הוּלֶּדֶת. "יוֹם הוּלֶּדֶת שָׂמֵחַ, נוֹעַם!" אֲחוֹתוֹ אוֹמֶרֶת וּמְחַיֶּיכֶת.

נוֹעַם מְחַיֵּיךְ וְיוֹשֵׁב לְיַד הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. כּוּלָּם אוֹכְלִים יַחַד. הוּא שָׂמֵחַ לִהְיוֹת בַּבַּיִת.