De « sababa » à « pazam » : ce que l’argot révèle de la société israélienne
Comment l’arabe, l’immigration et l’armée façonnent-ils l’hébreu quotidien ? Un voyage à travers les mots, les registres de langue et les contradictions de l’identité israélienne.
מסבבה ועד פז"ם: מה הסלנג מגלה על החברה הישראלית
Texte
מִסַּבָּבָּה וְעַד פָּזָ"ם: מָה הַסְּלֶנְג מְגַלֶּה עַל הַחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית
אִם תֵּשְׁבוּ בְּבֵית קָפֶה יִשְׂרְאֵלִי וּתְנַסּוּ לַעֲקוֹב אַחֲרֵי הַשִּׂיחָה בַּשּׁוּלְחָן הַסָּמוּךְ, אוּלַי תַּכִּירוּ כָּל מִילָה בְּנִפְרָד. וּבְכָל זֹאת, יִיתָּכֵן שֶׁלֹּא תָּבִינוּ אֶת הַכַּוָּונָה. מִישֶׁהוּ יַגִּיד שֶׁהַהוֹפָעָה הָיְיתָה "חֲבָל עַל הַזְּמַן", חֲבֵרוֹ יַעֲנֶה "אַחְלָה", וְהַשְּׁלִישִׁי יַגִּיד "יַאלְלָה, זָזִים". מֵאֲחוֹרֵי הַמִּשְׁפָּטִים הַקְּצָרִים הָאֵלֶּה יֵשׁ הִיסְטוֹרְיָה אֲרוּכָּה שֶׁל מִפְגָּשִׁים בֵּין שָׂפוֹת, קְהִילּוֹת וּמוֹסָדוֹת. כְּדֵי לְהָבִין אֵיךְ יִשְׂרְאֵלִים מְדַבְּרִים, לֹא מַסְפִּיק לִפְתּוֹחַ מִילּוֹן. צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב גַּם לָרְחוֹב, לַמִּשְׁפָּחָה וְלַבָּסִיס הַצְּבָאִי.
1. הָעֲרָבִית שֶׁבְּתוֹךְ הָעִבְרִית הַיּוֹמְיוֹמִית
כַּמָּה מֵהַמִּילִּים הַמְּזוֹהוֹת בְּיוֹתֵר עִם יִשְׂרְאֵלִיּוּת הִגִּיעוּ דַּוְוקָא מֵהָעֲרָבִית. "יָאלְלָה" נוֹצְרָה מֵהַפְּנִייָּה "יָא אַלְלָה". אֲבָל בְּעִבְרִית מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ בְּעִיקָּר כְּדֵי לְזָרֵז, לְעוֹדֵד אוֹ לְסַיֵּים שִׂיחָה. "אַחְלָה" קְשׁוּרָה לְמִילָּה עֲרָבִית שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ "מָתוֹק יוֹתֵר" אוֹ "יָפֶה יוֹתֵר". בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְקַשְּׁרִים אֶת "סַבָּבָּה" לְמִילָּה עֲרָבִית שֶׁמְּבַטֵּאת אַהֲבָה עַזָּה אוֹ הִשְׁתּוֹקְקוּת. אֲבָל לֹא בָּרוּר לְגַמְרֵי אֵיךְ הִיא הָפְכָה לְמִילַּת אִישּׁוּר בְּעִבְרִית. הַמִּילִּים הָאֵלֶּה עָבְרוּ בֵּין דּוֹבְרִים בְּמִפְגָּשִׁים מְקוֹמִיִּים, בְּמִסְחָר וּבְחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם. הֵן נַעֲשׂוּ חֵלֶק מֵהַשָּׂפָה גַּם אֵצֶל אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים לְנַהֵל שִׂיחָה בַּעֲרָבִית.
אֲבָל לֹא כָּל בִּיטּוּי שֶׁנִּשְׁמָע יִשְׂרְאֵלִי מְאוֹד הוּא מִילָּה שְׁאוּלָה. "חֲבָל עַל הַזְּמַן" מוּרְכָּב מִמִּילִּים עִבְרִיּוֹת רְגִילוֹת. מַה שֶׁחָדָשׁ כָּאן הוּא הַמַּשְׁמָעוּת: בִּמְקוֹם לְהַזְהִיר מִפְּנֵי בִּזְבּוּז זְמַן, הַבִּיטּוּי יָכוֹל לְהַבִּיעַ הִתְלַהֲבוּת מִמַּשֶּׁהוּ מְעוּלֶּה. אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר "הַמִּסְעָדָה הַזֹּאת חֲבָל עַל הַזְּמַן", הוּא כַּנִּרְאֶה מַמְלִיץ עָלֶיהָ. אִם הוּא אוֹמֵר "אַל תְּנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ, חֲבָל עַל הַזְּמַן", הַמַּשְׁמָעוּת קְרוֹבָה יוֹתֵר לַמַּשְׁמָעוּת הָרְגִילָה. כָּאן הַהֶקְשֵׁר וְהַטּוֹן עוֹזְרִים לְהָבִין דְּבָרִים שֶׁהַמִּילּוֹן לְבַדּוֹ לֹא יָכוֹל לְהַסְבִּיר. הֵם מַזְכִּירִים לָנוּ שֶׁסְּלֶנְג נוֹצָר גַּם כְּשֶׁמְּשַׂחֲקִים עִם הַמִּילִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂפָה.
2. הַהֲגִירָה שֶׁהִשְׁאִירָה מִילִּים עַל הַמִּדְרָכָה
יִשְׂרָאֵל הוּקְמָה בְּ-1948 וְקָלְטָה אֲנָשִׁים מִמְּקוֹמוֹת שׁוֹנִים. כָּל קְהִילָּה הֵבִיאָה אִיתָּהּ לֹא רַק מַאֲכָלִים וּמַנְגִּינוֹת, אֶלָּא גַּם הֶרְגְּלֵי דִּיבּוּר. "בָּלָגָן", לְמָשָׁל, הִגִּיעָה מֵהָרוּסִית, לְעִיתִּים בְּתִיוּוּךְ יִידִישׁ. הִיא לֹא נִכְנְסָה לָעִבְרִית בְּעִקְבוֹת הָעֲלִיָּיה הַגְּדוֹלָה בִּשְׁנוֹת הַ-90. הִיא הָיְיתָה מוּכֶּרֶת בָּהּ עוֹד קוֹדֶם. בְּרוּסִית הַמִּילָּה הָיְיתָה קְשׁוּרָה לְמוֹפְעֵי יָרִיד, וּבְהֶמְשֵׁךְ גַּם לִמְהוּמָה וּלְאִי-סֵדֶר. בְּעִבְרִית הִיא יְכוֹלָה לְתָאֵר חֶדֶר מְבוּלְגָּן, בְּעָיָה אִרְגּוּנִית אוֹ סִכְסוּךְ מִשְׁפַּחְתִּי. כָּךְ הָפְכָה מִילָּה עִם הִיסְטוֹרְיָה זָרָה לִכְלִי שִׁימּוּשִׁי לְתֵיאוּר הַמְּצִיאוּת הַמְּקוֹמִית. בְּעֵינֵי הַמְּקוֹמִיִּים, הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת נִרְאֵית יִשְׂרְאֵלִית מְאוֹד.
הַיִּידִישׁ הִשְׁפִּיעָה עַל הָעִבְרִית גַּם בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת. לְצַד מִילִּים, הִיא תָּרְמָה הוּמוֹר, אִירוֹנְיָה וּדְרָכִים לְהַבִּיעַ קִרְבָה אוֹ תְּלוּנָה. הַפּוֹעַל "לְפַרְגֵּן" הִגִּיעַ מִיִּידִישׁ. בְּעִבְרִית הוּא יָכוֹל לְתָאֵר שִׂמְחָה בְּהַצְלָחָה שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, מַחְמָאָה אוֹ תְּמִיכָה שֶׁלֹּא נוֹתְנִים מִתּוֹךְ חוֹבָה. "תַּכְלֶס" עָבְרָה מַסְלוּל מַעְגָּלִי מְעַנְיֵין: הִיא הִתְחִילָה בַּמִּילָּה הָעִבְרִית "תַּכְלִית". בְּיִידִישׁ הַמִּילָּה קִיבְּלָה הֲגִיָּיה וְשִׁימּוּשׁ מִשֶּׁלָּהּ, וְאָז חָזְרָה לְעִבְרִית. כָּאן הִיא קִיבְּלָה אֶת הַמַּשְׁמָעוּת "לָעִנְיָין" אוֹ "בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה". בֶּעָבָר הָיָה אִידֵיאָל שֶׁל עִבְרִית חֲדָשָׁה שֶׁתַּחֲלִיף אֶת שְׂפוֹת הַגָּלוּת. לַמְרוֹת זֹאת, הַדּוֹבְרִים לֹא וִיתְּרוּ עַל כָּל הַמִּילִּים וְהַבִּיטּוּיִים שֶׁהִכִּירוּ מֵהַבַּיִת. לִפְעָמִים דַּוְוקָא הַבִּיטּוּיִים הַלֹּא רִשְׁמִיִּים נִשְׁאֲרוּ בְּשִׁימּוּשׁ לְאוֹרֶךְ זְמַן.
3. מֵהַבָּסִיס הַצְּבָאִי אֶל הַמִּשְׂרָד
הַצָּבָא הוּא אֶחָד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם צְעִירִים מֵרְקָעִים שׁוֹנִים נִפְגָּשִׁים לְאוֹרֶךְ זְמַן. הֵם חַיָּיבִים לִיצוֹר שָׂפָה מְשׁוּתֶּפֶת. בִּתְנָאִים שֶׁל הִיֵּרַרְכְיָה, לַחַץ וְשִׁגְרָה אֲרוּכָּה נוֹצָרִים קִיצּוּרִים, כִּינּוּיִים וּבְדִיחוֹת פְּנִימִיּוֹת. חֵלֶק מֵהֶם עוֹבְרִים אַחַר כָּךְ לַחַיִּים הָאֶזְרָחִיִּים. הַקִּיצּוּר "פָּזָ"ם" מוּרְכָּב מֵרָאשֵׁי הַתֵּיבוֹת שֶׁל "פֶּרֶק זְמַן מִינִימָלִי". בַּשָּׂפָה הַצְּבָאִית הוּא מְצַיֵּין אֶת הַוֶּותֶק שֶׁנִּצְבַּר בַּשִּׁירוּת. גַּם בַּמִּשְׂרָד אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ עוֹבֵד וָתִיק אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר פָּזָ"ם מֵאֲחֵרִים. גַּם הַבִּיטּוּיִים "לְהַגְדִּיל רֹאשׁ" וְ"לִסְגּוֹר פִּינָּה" מְזוֹהִים עִם הַשָּׂפָה הַזֹּאת. אֲבָל לֹא כָּל בִּיטּוּי שֶׁנָּפוֹץ בַּצָּבָא בֶּאֱמֶת הוּמְצָא בּוֹ.
הַמַּעֲבָר הַזֶּה הוּא לֹא רַק עִנְיָין מְשַׁעֲשֵׁעַ שֶׁל מִילִּים. כְּשֶׁמְּנַהֵל מְדַבֵּר עַל "גִּזְרָה", "מְשִׂימָה" וְ"תַחְקִיר", הוּא עָשׂוּי לְהַעֲבִיר לָעֲבוֹדָה גַּם דֶּרֶךְ חֲשִׁיבָה צְבָאִית. הִיא מַדְגִּישָׁה יְעִילוּת, אַחֲרָיוּת וּתְגוּבָה מְהִירָה. אֲבָל לִפְעָמִים הוּא מֵבִיא גַּם נִימָה פִּיקּוּדִית שֶׁלֹּא מַתְאִימָה לְכָל מַצָּב. נוֹסָף עַל כָּךְ, לֹא כָּל אֶזְרָחֵי יִשְׂרָאֵל מְשָׁרְתִים בַּצָּבָא. לָכֵן בְּדִיחָה שֶׁיּוֹצֶרֶת תְּחוּשַׁת שַׁיָּיכוּת אֵצֶל אָדָם אֶחָד יְכוֹלָה לִיצוֹר תְּחוּשַׁת מֶרְחָק אֵצֶל אַחֵר. הַסְּלֶנְג הַצְּבָאִי הוּא אֵפוֹא גַּם גֶּשֶׁר בֵּין אֲנָשִׁים וְגַם תַּזְכּוֹרֶת לַהֶבְדֵּלִים בֵּינֵיהֶם. הַחֲוָויָה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֵינָהּ זֵהָה אֵצֶל כּוּלָּם, וְלֹא לְכוּלָּם יֵשׁ גִּישָׁה לְאוֹתָם קוֹדִים.
4. בֵּין שִׂיחַת ווֹטְסְאַפּ לְעִבְרִית תִּקְנִית
מִי שֶׁעוֹבֵד בְּחֶבְרָה בֵּינְלְאוּמִּית עָשׂוּי לַעֲבוֹר מֵעִבְרִית לְאַנְגְּלִית בְּאֶמְצַע יְשִׁיבָה. אַחַר כָּךְ הוּא יָכוֹל לַחְזוֹר הַבַּיְתָה וּלְדַבֵּר רוּסִית עִם הַהוֹרִים. זֶהוּ חִילּוּף קוֹדִים: מַעֲבָר בֵּין שָׂפוֹת לְפִי הַסְּבִיבָה, הַנּוֹשֵׂא אוֹ הַזֶּהוּת שֶׁרוֹצִים לְהַדְגִּישׁ. לְצַד זֹאת, אֲנָשִׁים עוֹבְרִים בֵּין מִשְׁלָבִים בְּתוֹךְ הָעִבְרִית עַצְמָהּ, כְּלוֹמַר בֵּין סִגְנוֹנוֹת שׁוֹנִים שֶׁל שָׂפָה. אוֹתוֹ אָדָם יָכוֹל לִכְתּוֹב בַּבּוֹקֶר "אֲבַקֵּשׁ אֶת הִתְיַיחֲסוּתְכֶם", וּבָעֶרֶב לִשְׁלוֹחַ לְחָבֵר "נוּ, מַה נִסְגַּר?". הַבְּחִירָה הַזֹּאת לֹא בְּהֶכְרֵחַ מְעִידָה עַל חוֹסֶר יֶדַע. לִפְעָמִים הִיא דַּוְוקָא מַרְאָה שֶׁהַדּוֹבֵר יוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַמָּה אֶפְשָׁרוּיּוֹת. סְלֶנְגּ יָכוֹל לְרַכֵּךְ בַּקָּשָׁה, לִיצוֹר קִרְבָה אוֹ לְשַׁדֵּר בִּיטָּחוֹן. אֲבָל אִם מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בַּזְּמַן הַלֹּא נָכוֹן, הוּא עָלוּל לְהִישָּׁמַע מְזַלְזֵל אוֹ מְאוּלָּץ.
וּמָה אוֹמֶרֶת עַל כָּל זֶה הָאֲקָדֶמְיָה לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, שֶׁהוּקְמָה בְּ-1953? בְּנִיגּוּד לְמָה שֶׁרַבִּים חוֹשְׁבִים, הִיא לֹא מִשְׁטֶרֶת דִּיבּוּר שֶׁמְּחַלֶּקֶת קְנָסוֹת עַל "יַאלְלָה". זֶהוּ מוֹסָד שֶׁחוֹקֵר אֶת הָעִבְרִית, קוֹבֵעַ מוּנָּחִים וְעוֹסֵק בִּכְלָלֵי הַשָּׂפָה וְהַכְּתִיב. בִּתְשׁוּבוֹת לַצִּיבּוּר הִיא מַבְדִּילָה בֵּין כְּתִיבָה תִּקְנִית לְשִׂיחָה יוֹמְיוֹמִית. לֹא כָּל בִּיטּוּי סְלֶנְג נֶחְשָׁב לְטָעוּת שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן. עִם זֹאת, הִיא מַצִּיעָה גַּם חֲלוּפוֹת לְמִילִּים לוֹעֲזִיּוֹת. כָּאן מִתְבָּרֵר שֶׁמַּעֲמָד שֶׁל מוֹסָד רִשְׁמִי לֹא מַבְטִיחַ הַצְלָחָה. כְּדֵי שֶׁמִּילָה תִּיכָּנֵס לְשִׁימּוּשׁ, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ צוֹרֶךְ וְשֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ שׁוּב וָשׁוּב. לִפְעָמִים צָרִיךְ גַּם מַזָּל. בְּפוֹעַל, הַהַחְלָטָה נִשְׁאֶרֶת בִּידֵי הַדּוֹבְרִים.
5. שָׂפָה מְשׁוּתֶּפֶת, זֶהוּיוֹת שֶׁלֹּא נֶעֱלָמוֹת
הַסְּלֶנְג הַיִּשְׂרְאֵלִי מְסַפֵּר, אִם כָּךְ, סִיפּוּר מוּרְכָּב יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁל שָׂפָה אַחַת שֶׁאִיחֲדָה אֶת כּוּלָּם. הוּא מַרְאֶה יְצִירָתִיּוּת וִיכוֹלֶת הִסְתַּגְּלוּת, אֲבָל גַּם הֶבְדְּלֵי כּוֹחַ. מִילִּים עֲרָבִיּוֹת יְכוֹלוֹת לְעוֹרֵר חִיבָּה רַבָּה. אֲבָל הָעֲרָבִית עַצְמָהּ לֹא תָּמִיד זוֹכָה לְאוֹתוֹ מַעֲמָד בַּמֶּרְחָב הַצִּיבּוּרִי. גַּם מִילָּה שֶׁהִגִּיעָה עִם מְהַגְּרִים יְכוֹלָה לַהֲפוֹךְ לְמַשֶּׁהוּ שֶׁשַּׁיָּיךְ לְכוּלָּם. וּבְכָל זֹאת, הַמִּבְטָא שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ עָשׂוּי לְהַמְשִׁיךְ לְעוֹרֵר דֵּעוֹת קְדוּמוֹת. עֲבוּר לוֹמְדֵי עִבְרִית, הַמַּטָּרָה הִיא לֹא לְהַכְנִיס "סַבָּבָּה" לְכָל מִשְׁפָּט. חָשׁוּב לְהָבִין מִי אוֹמֵר מָה, לְמִי וּבְאֵיזֶה רֶגַע. כְּשֶׁמַּקְשִׁיבִים לַפְּרָטִים הָאֵלֶּה, אֶפְשָׁר לִרְאוֹת שֶׁהַזֶּהוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית אֵינָהּ מוּצָר מוּגְמָר. הִיא שִׂיחָה מִתְמַשֶּׁכֶת, רוֹעֶשֶׁת וְלִפְעָמִים מַפְתִּיעָה. לְאַף דּוֹבֵר אֵין בָּהּ אֶת הַמִּילָּה הָאַחֲרוֹנָה.
Vocabulaire de la leçon
25 mots et expressions à retenir
| Traduction | Mot |
|---|---|
| génial | חֲבָל עַל הַזְּמַן |
| par l’intermédiaire de | תִּיוּוּךְ |
| se réjouir pour quelqu’un et le soutenir | לְפַרְגֵּן |
| en bref ; concrètement | תַּכְלֶס |
| ancienneté | פָּזָ"ם |
| qui s’est accumulé | לִצְבּוֹר |
| prendre des initiatives au-delà du strict nécessaire | לְהַגְדִּיל רֹאשׁ |
| régler un point en suspens | לִסְגּוֹר פִּינָה |
| ton de commandement | נִימָה פִּיקּוּדִית |
| alternance codique | חִילּוּף קוֹדִים |
| registres de langue | מְשַׁלֵּב |
| conforme à la norme linguistique | תִּקְנִי |
| étrangères, non hébraïques | לוֹעֲזִי |
| adaptation | הִסְתַּגְּלוּת |
| préjugés | דֵּעָה קְדוּמָה |
| presser, faire avancer plus vite | לְזָרֵז |
| empruntée à une autre langue | שָׁאוּל |
| conflit | סִכְסוּךְ |
| en fin de compte | בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה |
| ancienneté | וֶתֶק |
| débriefing | תַּחְקִיר |
| appartenance | שַׁיָּיכוּת |
| adoucir | לְרַכֵּךְ |
| forcé, peu naturel | מְאוּלָּץ |
| alternatives | חֲלוּפָה |
Compréhension de lecture
Répondez aux questions à partir du dialogue.
- 1.מה מלמד ההבדל בין שני השימושים בביטוי "חבל על הזמן"?
- 2.איזה מסלול עברה המילה "תכלס", לפי הטקסט?
- 3.למה הסלנג הצבאי מתואר גם כגשר בין אנשים וגם כתזכורת לכך שהחוויה הישראלית אינה אחידה?
- 4.איזה תיאור של האקדמיה ללשון העברית מתאים לטקסט?
- 5.מה אפשר ללמוד מהפסקה האחרונה על הקשר בין קבלת מילים לבין קבלת הקהילות שהביאו אותן?