La révolution de la musique orientale
Un article sur la montée de la musique mizrahi, de la « musique de cassettes » aux stades.
מהפכת המוזיקה המזרחית
Texte
מוּזִיקָה מִזְרָחִית (הַמְּכוּנָּה לְעִיתִּים גַּם "מוּזִיקָה יָם-תִּיכוֹנִית") הִיא אֶחָד הַסִּגְנוֹנוֹת הַמּוּזִיקָלִיִּים הַפּוֹפּוּלָרִיִּים וְהַמַּשְׁפִּיעִים בְּיוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל. אֶפְשָׁר לְהַגִּיד שֶׁהַסִּגְנוֹן הַזֶּה נוֹצַר בְּיִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי מִפְגַּשׁ תַּרְבּוּיוֹת מְרַתֵּק: שִׁילּוּב בֵּין הַמּוּזִיקָה הַמָּסוֹרְתִּית שֶׁהֵבִיאוּ אִיתָּם יְהוּדִים שֶׁעָלוּ מֵאַרְצוֹת הָאִסְלָאם (כְּמוֹ תֵּימָן, מָרוֹקוֹ, עִירָאק וּמִצְרַיִם), לְבֵין מוּזִיקַת פּוֹפּ, רוֹק וּמוּזִיקָה יְוָונִית וְטוּרְקִית. הַמְּאַפְיֵינִים הַבּוֹלְטִים שֶׁלָּהּ כּוֹלְלִים שִׁימּוּשׁ בִּכְלֵי נְגִינָה מָסוֹרְתִּיִּים כְּמוֹ עוּד, דַּרְבּוּקָה, קָאנוּן וּבוּזוּקִי יַחַד עִם גִּיטָרוֹת חַשְׁמַלִּיּוֹת. הַמּוּזִיקָה הַמִּזְרָחִית מְאוֹד יְדוּעָה בְּ-״סִלְסוּלִים״ שֶׁלָּהּ וְלִפְעָמִים בַּהֲגִיָּיה גְּרוֹנִית שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת ח' וְ-ע' (צְלִילִים שֶׁהָעִבְרִית הַמּוֹדֶרְנִית אִיבְּדָה).
עִם זֹאת, הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַמּוּזִיקָה הַמִּזְרָחִית אֶל הַפּוֹפּוּלָרִיּוּת לֹא הָיְיתָה קַלָּה בִּכְלָל. בַּעֲשׂוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים לַהֲקָמַת הַמְּדִינָה, הַמִּמְסָד הַתַּרְבּוּתִי וְתַחֲנוֹת הָרַדְיוֹ הַמֶּמְשַׁלְתִּיּוֹת נִשְׁלְטוּ, לָרוֹב, עַל-יְדֵי יְהוּדִים מִמּוֹצָא אֵירוֹפָּאִי, שֶׁרָאוּ בַּמּוּזִיקָה הַמִּזְרָחִית סִגְנוֹן נָחוּת וְלֹא "יִשְׂרְאֵלִי" מַסְפִּיק. כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ, זַמָּרִים מִזְרָחִיִּים סָבְלוּ מֵאַפְלָיָה כִּמְעַט מוּחְלֶטֶת מֵאֶמְצְעֵי הַתִּקְשׁוֹרֶת.
בִּתְגוּבָה לַחֲסִימָה הַזּוֹ, הַמּוּזִיקָה הַמִּזְרָחִית הִתְפַּתְּחָה בִּשְׁנוֹת הַ-60 וְהַ-70 בִּדְרָכִים אַלְטֶרְנָטִיבִיּוֹת, מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה הָיְיתָה הַ"חַפְלוֹת" – עַרְבֵי שִׁירָה בֵּיתִיִּים וּשְׁכוּנָתִיִּים, שֶׁבָּהֶם הוֹפִיעוּ זַמָּרִים מִזְרָחִיִּים חוֹבְבָנִים. הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּיה הָיְיתָה אוּלַמֵּי הַחֲתוּנוֹת וְהַמּוֹעֲדוֹנִים, הָיְיתָה דּוּכְנֵי הַקְלָטוֹת בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית הַיְשָׁנָה שֶׁל תֵּל אָבִיב. מִכֵּיוָון שֶׁהָרַדְיוֹ סֵירֵב לְהַשְׁמִיעַ אֶת הָאָמָּנִים הַמִּזְרָחִיִּים, הֵם הֵפִיצוּ אֶת שִׁירֵיהֶם בְּקַלָּטוֹת זוֹלוֹת (קַסֶּטוֹת). כָּךְ נוֹצַר הַכִּינוּי "מוּזִיקַת קַסֶּטוֹת", שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהִתְחִיל כְּכִינוּי מְזַלְזֵל, הָפַךְ לְתַעֲשִׂיָּיה מְשַׂגְשֶׂגֶת וְעַצְמָאִית שֶׁעָקְפָה אֶת שׁוֹמְרֵי הַסַּף שֶׁל הַתִּקְשׁוֹרֶת.
נְקוּדַּת הַמִּפְנֶה הַהִיסְטוֹרִית הִתְרַחֲשָׁה בִּשְׁנַת 1982, כַּאֲשֶׁר הַזַּמָּר זוֹהַר אַרְגּוֹב זָכָה בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן בְּפֶסְטִיבַל הַזֶּמֶר הַמִּזְרָחִי עִם הַשִּׁיר "הַפֶּרַח בְּגַנִּי". הַהַצְלָחָה הַמְּסַחְרֶרֶת שֶׁל הַשִּׁיר וְשֶׁל הָאַלְבּוֹם שֶׁבָּאָה בְּעִקְבוֹתָיו אִילְצָה אֶת תַּחֲנוֹת הָרַדְיוֹ לְהַשְׁמִיעַ מוּזִיקָה מִזְרָחִית בִּתְדִירוּת גְּבוֹהָה. אַרְגּוֹב, שֶׁזָּכָה לְכִינּוּי "הַמֶּלֶךְ", הָפַךְ לְסֵמֶל שֶׁל שְׁבִירַת תִּקְרַת הַזְּכוּכִית הַתַּרְבּוּתִית, לַמְרוֹת חַיָּיו הַטְּרָגִיִּים וּמוֹתוֹ הַמּוּקְדָּם.
בִּשְׁנוֹת הַ-90 וּבִתְחִילַּת שְׁנוֹת הַ-2000 הוּשְׁלְמָה הַמַּהְפֵּכָה. זַמָּרִים וְזַמָּרוֹת כְּמוֹ אֵיָיל גּוֹלָן, שָׂרִית חַדָּד, זֶהָבָה בֶּן וְלִיאוֹר נַרְקִיס שִׁילְּבוּ אֶת הַסִּגְנוֹן הַמִּזְרָחִי עִם הֲפָקוֹת פּוֹפּ מוֹדֶרְנִיּוֹת וּמוּזִיקָה אֶלֶקְטְרוֹנִית. הַמּוּזִיקָה הַמִּזְרָחִית יָצְאָה מֵהַשּׁוּלַיִים וְהָפְכָה לְאַחַד הַסִּגְנוֹנוֹת הֲכִי פּוֹפּוּלָרִיִּים בְּיִשְׂרָאֵל, עִם זַמָּרִים שֶׁכָּל יִשְׂרְאֵלִי מַכִּיר אֶת הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם. הַזַּמָּרִים הַמִּזְרָחִיִּים מְמַלְּאִים אֶת הָאִצְטַדְיוֹנִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן קֵיסָרְיָה, וְהֵם גַּם הַזַּמָּרִים הָרִוְוחִיִּים בָּאָרֶץ. כַּיּוֹם, הַגְּבוּלוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מְטוּשְׁטָשִׁים - זַמָּרֵי פּוֹפּ וְרוֹק בְּיִשְׂרָאֵל מְשַׁלְּבִים אֵלֶמֶנְטִים מִזְרָחִיִּים בְּשִׁירֵיהֶם בְּאוֹפֶן טִבְעִי, וּמַה שֶׁנֶּחְשַׁב בֶּעָבָר לְתַרְבּוּת שׁוּלַיִים מְחָאָתִית הוּא כַּיּוֹם הַלֵּב הַפּוֹעֵם שֶׁל הַמּוּזִיקָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הָעַכְשָׁווִית.
Vocabulaire de la leçon
24 mots et expressions à retenir
| Traduction | Mot |
|---|---|
| Révolution | מַהְפֵּכָה |
| Le mainstream israélien | הַמֵּיינְסְטְרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי |
| Styles musicaux | סִגְנוֹנוֹת מוּזִיקָלִיִּים |
| Rencontre de cultures | מִפְגָּשׁ תַּרְבּוּיוֹת |
| Traditionnelle | מְסוֹרְתִּית |
| Caractéristiques marquantes | מַאֲפְיָינִים בּוֹלְטִים |
| Instruments de musique | כְּלֵי נְגִינָה |
| Vocalises orientales | סַלְסוּלִים |
| Prononciation gutturale | הֲגָיָה גְּרוֹנִית |
| L'establishment culturel | הַמֶּמְסָד הַתַּרְבּוּתִי |
| Style inférieur | סִגְנוֹן נָחוּת |
| Discrimination absolue | אַפְלָיָה מֻחְלֶטֶת |
| Les médias | אֶמְצָעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת |
| Voies alternatives | דְּרָכִים אַלְטֶרְנָטִיבִיּוֹת |
| Chanteurs amateurs | זַמָּרִים חוֹבְּבָנִים |
| Surnom péjoratif | כִּינּוּי מְזַלְזֵל |
| Les gardiens | שׁוֹמְרֵי הַסַּף |
| Le tournant | נְקֻדַּת הַמִּפְנֶה |
| Haute fréquence | תְּדִירוּת גְּבוֹהָה |
| Le plafond de verre | תִּקְרַת הַזְּכוּכִית |
| Frontières floues | גְּבוּלוֹת מְטֻשְׁטָשִׁים |
| Naturellement | בְּאֹפֶן טִבְעִי |
| Culture marginale de protestation | תַּרְבּוּת שׁוּלַיִם מְחָאָתִית |
| Le cœur battant | הַלֵּב הַפּוֹעֵם |
Compréhension de lecture
Répondez aux questions à partir du dialogue.
- 1.כיצד מתואר תהליך היווצרותה של המוזיקה המזרחית בישראל?
- 2.איזה קשר סיבתי מציג הטקסט בין יחס הרדיו למוזיקה המזרחית לבין צמיחתה של "מוזיקת הקסטות"?
- 3.מדוע זכייתו של זוהר ארגוב בפסטיבל בשנת 1982 מוצגת כנקודת מפנה היסטורית?
- 4.מה מבטא המשפט "מה שנחשב בעבר לתרבות שוליים מחאתית הוא כיום הלב הפועם של המוזיקה הישראלית העכשווית" בהקשר של הטקסט?