L’empire de l’eau d’Israël
L’article retrace la transformation de la gestion de l’eau en Israël grâce à l’irrigation au goutte-à-goutte, au recyclage des eaux usées et au dessalement, ainsi que ses implications diplomatiques face au changement climatique.
אימפריית המים של ישראל
Contexte culturel
Pendant des décennies, les campagnes d’économie d’eau et les bulletins sur le niveau du lac de Tibériade, appelé « Kinneret » en hébreu, ont marqué le quotidien des Israéliens. Le développement agricole dans les kibboutz et les investissements dans les infrastructures hydrauliques ont contribué à faire de l’innovation dans ce domaine un élément important du récit national. Dans un Moyen-Orient confronté à la sécheresse, l’eau constitue aussi un enjeu de coopération et de tensions entre voisins.
Texte
אֵיךְ מְדִינָה מִדְבָּרִית נִיצְּחָה אֶת הַבַּצּוֹרֶת: הַמַּהְפֵּכָה שֶׁהָפְכָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאִימְפֶּרְיַית מַיִם עוֹלָמִית
בְּמֶשֶׁךְ עֲשׂוֹרִים רַבִּים, הַמַּחְסוֹר בְּמַיִם הָיָה אַחַד הַנּוֹשְׂאִים הַמַּדְאִיגִים בְּיוֹתֵר בַּחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית. כָּל יֶלֶד שֶׁגָּדַל בְּיִשְׂרָאֵל בִּשְׁנוֹת הַ-80, הַ-90 אוֹ תְּחִילַּת שְׁנוֹת הַ-2000 זוֹכֵר אֶת מַסְעוֹת הַפִּרְסוּם הַמֶּמְשַׁלְתִּיִּים בַּטֶּלֶווִיזְיָה שֶׁקָּרְאוּ לָאֶזְרָחִים לַחְסוֹךְ בְּכָל טִיפָּה, לִסְגּוֹר אֶת הַבֶּרֶז בִּזְמַן צִחְצוּחַ הַשִּׁינַּיִים, וּלְהִתְקַלֵּחַ בִּמְהִירוּת. בְּמַהֲדוּרוֹת הַחֲדָשׁוֹת בָּעֶרֶב, לְצַד תַּחֲזִית מֶזֶג הָאֲווִיר, שׁוּדַּר בְּאוֹפֶן קָבוּעַ דִּיוּוּחַ יוֹמִי וּמָתוּחַ עַל "מִפְלַס הַכִּינֶּרֶת" – יַמַּת הַמַּיִם הַמְּתוּקִים הַיְּחִידָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל – וְעַל "הַקַּו הָאָדוֹם" שֶׁמְּסַמֵּן סַכָּנָה אֵקוֹלוֹגִית.
אוּלָם, בָּעָשׂוֹר הָאַחֲרוֹן הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל מַהְפֵּכָה שְׁקֵטָה אַךְ דְּרָמָטִית. לַמְרוֹת שֶׁיּוֹתֵר מִמַּחֲצִית מִשִּׁטְחָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא מִדְבָּר, הָאוּכְלוּסִיָּיה שֶׁלָּהּ גָּדְלָה בִּמְהִירוּת, וְכַמּוּת הַגְּשָׁמִים בָּאֵזוֹר יָרְדָה בִּגְלַל שִׁינּוּיֵי הָאַקְלִים – יִשְׂרָאֵל כְּבָר לֹא סוֹבֶלֶת מִמַּחְסוֹר בְּמַיִם. לְהֵפֶךְ: לְיִשְׂרָאֵל יֵשׁ כַּיּוֹם עוֹדֶף שֶׁל מַיִם, וְהִיא מְיַיצֵּאת מַיִם וְטֶכְנוֹלוֹגִיּוֹת מִתְקַדְּמוֹת לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ וּלְעַשְׂרוֹת מְדִינוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. אֵיךְ מְדִינָה צְחִיחָה הִצְלִיחָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִּי יֵיאָמֵן וּלְנַצֵּחַ אֶת הַטֶּבַע? הַסּוֹד טָמוּן בְּשִׁילּוּב שֶׁל הֶכְרֵחַ קִיּוּמִי, תַּרְבּוּת שֶׁל חִיסָּכוֹן וְשָׁלוֹשׁ פְּרִיצוֹת דֶּרֶךְ טֶכְנוֹלוֹגִיּוֹת.
1. הַהַמְצָאָה שֶׁשִּׁינְּתָה אֶת הַחַקְלָאוּת הָעוֹלָמִית: הַטַּפְטָפוֹת
הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן בַּמַּהְפֵּכָה הִתְרַחֵשׁ כְּבָר בִּשְׁנוֹת הַ-50 וְהַ-60, וְהוּא נוֹלַד מִתּוֹךְ תַּצְפִּית מִקְרִית. מְהַנְדֵּס מַיִם יִשְׂרְאֵלִי בְּשֵׁם שִׂמְחָה בְּלַאס הִבְחִין שֶׁבֶּחָצֵר שֶׁל חָבֵר שֶׁלּוֹ, עֵץ אֶחָד צָמַח וְהָפַךְ לְגָדוֹל וְיָרוֹק הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הָעֵצִים הָאֲחֵרִים בַּשּׁוּרָה, לַמְרוֹת שֶׁלִּכְאוֹרָה כּוּלָּם קִיבְּלוּ אֶת אוֹתָהּ כַּמּוּת מַיִם. כְּשֶׁבְּלַאס בָּדַק אֶת הַקַּרְקַע, הוּא גִּילָּה שֶׁצִּינוֹר הַמַּיִם שֶׁעָבַר לְיַד אוֹתוֹ עֵץ הָיָה סָדוּק, וְטִיפּוֹת מַיִם קְטַנּוֹת טִפְטְפוּ מִמֶּנּוּ לְאַט וּבְאוֹפֶן קָבוּעַ יְשִׁירוֹת אֶל שׁוֹרְשֵׁי הָעֵץ.
בְּלַאס הֵבִין שֶׁהַשִּׁיטָה הַמָּסוֹרְתִּית שֶׁבָּהּ חַקְלָאִים מַשְׁקִים שָׂדוֹת – בְּאֶמְצָעוּת הֲצָפַת הַקַּרְקַע אוֹ הַתָּזַת מַיִם בָּאֲוִויר – הִיא בַּזְבְּזָנִית לְהַחֲרִיד, מִכֵּיוָון שֶׁרוֹב הַמַּיִם מִתְאַדִּים בַּשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה אוֹ מְחַלְחֲלִים עָמוֹק מִדַּי בָּאֲדָמָה לִפְנֵי שֶׁהַצֶּמַח מַסְפִּיק לִשְׁתּוֹת אוֹתָם. יַחַד עִם חַבְרֵי קִיבּוּץ חֲצֵרִים שֶׁבַּנֶּגֶב, הֵם פִּיתְּחוּ אֶת מַעֲרֶכֶת "הַשְׁקָיָה בְּטִפְטוּף" (Drip Irrigation) וְהֵקִימוּ אֶת חֶבְרַת "נְטָפִים". הַצִּינוֹרוֹת הַשְּׁחוֹרִים עִם הַחוֹרִים הַזְּעִירִים, שֶׁמְּטַפְטְפִים מַיִם וְדֶשֶׁן בְּדִיּוּק בַּמִּינוּן הַנָּכוֹן יְשִׁירוֹת לַשּׁוֹרֶשׁ שֶׁל כָּל צֶמַח, חוֹלְלוּ מַהְפֵּכָה עוֹלָמִית: הֵם חוֹסְכִים עַד 50% מִכַּמּוּת הַמַּיִם וּמַגְדִּילִים מַשְׁמָעוּתִית אֶת הַיְבוּל הַחַקְלָאִי.
2. שִׂיאָנִית הָעוֹלָם בְּמִיחְזוּר מַיִם
הַנִּדְבָּךְ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה קָשׁוּר לְמַה שֶׁקּוֹרֶה לַמַּיִם אַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בַּבַּיִת. בְּרוֹב מְדִינוֹת הָעוֹלָם, הַמַּיִם שֶׁזּוֹרְמִים לַבִּיּוּב (מֵהַמִּקְלַחַת, מֵהַכִּיּוֹר אוֹ מִמְּכוֹנַת הַכְּבִיסָה) עוֹבְרִים סִינוּן בְּסִיסִי וּמוּזְרָמִים אֶל הַנְּהָרוֹת אוֹ אֶל הַיָּם. בְּיִשְׂרָאֵל הֶחְלִיטוּ שֶׁאָסוּר לְבַזְבֵּז אַף טִיפָּה, וְהִשְׁקִיעוּ מִילְיַארְדִּים בַּהֲקָמַת תַּשְׁתִּית לְאוּמִּית לְטִיהוּר שְׁפָכִים.
הַתּוֹצָאָה מַדְהִימָה: יִשְׂרָאֵל מְטַהֶרֶת וּמְמַחְזֶרֶת כַּיּוֹם קָרוֹב לְ-90% מִמֵּי הַבִּיּוּב שֶׁלָּהּ וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהֶם מֵחָדָשׁ לְהַשְׁקָיַית שְׂדוֹת חַקְלָאִיִּים. כְּדֵי לְהָבִין עַד כַּמָּה הַנָּתוּן הַזֶּה חָרִיג, כְּדַאי לָדַעַת שֶׁהַמְּדִינָה שֶׁנִּמְצֵאת בַּמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בָּעוֹלָם בְּמִיחְזוּר מַיִם הִיא סְפָרַד, שֶׁמְּמַחְזֶרֶת רַק כְּ-20% מִמֵּי הַשְּׁפָכִים שֶׁלָּהּ (וְאַרְצוֹת הַבְּרִית מְמַחְזֶרֶת אָחוּזִים בּוֹדְדִים בִּלְבַד). בִּזְכוּת הַשִּׁיטָה הַזּוֹ, הַחַקְלָאוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית כִּמְעַט וְלֹא תְּלוּיָה יוֹתֵר בַּגְּשָׁמִים.
3. לִשְׁתּוֹת אֶת הַיָּם הַתִּיכוֹן: מַהְפֵּכַת הַהַתְפָּלָה
אֲבָל הַשִּׁינּוּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, זֶה שֶׁשִּׁחְרֵר סוֹפִית אֶת אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל מֵהַחֲרָדָה הַיּוֹמְיוֹמִית שֶׁלִּיוּוְתָה אוֹתָם בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים, הִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנוֹת הַ-2000 עִם הֲקָמַת מִתְקְנֵי הַהַתְפָּלָה הָעֲנָקִיִּים לְאוֹרֶךְ חוֹף הַיָּם הַתִּיכוֹן (בְּחֲדֵרָה, שׂוֹרֵק, אַשְׁקְלוֹן, פַּלְמַחִים וְאַשְׁדּוֹד).
הָרַעְיוֹן שֶׁל הֲפִיכַת מֵי יָם מְלוּחִים לְמַיִם מְתוּקִים רְאוּיִים לִשְׁתִיָּיה אֵינוֹ חָדָשׁ, אַךְ בֶּעָבָר הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה הָיָה יָקָר מְאוֹד וְדָרַשׁ כַּמּוּיוֹת אַדִּירוֹת שֶׁל אֶנֶרְגִּיָּה. חוֹקְרִים וּמְהַנְדְּסִים יִשְׂרְאֵלִים פִּיתְּחוּ שִׁיטוֹת מִתְקַדְּמוֹת שֶׁל "אוֹסְמוֹזָה הֲפוּכָה" – דְּחִיסַת מֵי הַיָּם בְּלַחַץ גָּבוֹהַּ דֶּרֶךְ מְסַנְּנִים מְיוּחָדִים שֶׁעוֹצְרִים אֶת הַמֶּלַח וְהַחַיְידַּקִּים – וְהִצְלִיחוּ לְהוֹזִיל אֶת הַתַּהֲלִיךְ בְּצוּרָה דְּרָמָטִית. כַּיּוֹם, כְּ-80% מִמֵּי הַשְּׁתִיָּיה שֶׁזּוֹרְמִים בַּבְּרָזִים בַּבָּתִּים בְּיִשְׂרָאֵל מַגִּיעִים לְמַעֲשֶׂה מֵהַיָּם הַתִּיכוֹן. הַתַּפְנִית הָיְיתָה כֹּה חַדָּה, עַד שֶׁבַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הֵחֵלָּה לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁנִּשְׁמַע בֶּעָבָר כְּמוֹ מַדָּע בִּדְיוֹנִי: לְהַזְרִים מַיִם מוּתְפָּלִים מֵהַיָּם הַתִּיכוֹן לְתוֹךְ יַמַּת הַכִּינֶּרֶת כְּדֵי לִשְׁמוֹר עַל הַמִּפְלָס שֶׁלָּהּ גָּבוֹהַּ.
דִּיפְּלוֹמַטְיַית מַיִם בְּעִידָן שֶׁל מַשְׁבֵּר אַקְלִים
הַהַצְלָחָה הַטֶּכְנוֹלוֹגִית הַזּוֹ הָפְכָה אֶת הַמַּיִם גַּם לִכְלִי מְדִינִי וְדִיפְּלוֹמָטִי חָשׁוּב ("דִּיפְּלוֹמַטְיַית מַיִם"). בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן, אֵזוֹר שֶׁבּוֹ מַחְסוֹר בְּמַיִם עָלוּל לְהוֹבִיל לְחוֹסֶר יַצִּיבוּת וְאַף לְמִלְחָמוֹת, הַיְּכוֹלֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְיַיצֵּר מַיִם לְלֹא הַגְבָּלָה שִׁינְּתָה אֶת מַאֲזַן הַכּוֹחוֹת. כַּיּוֹם יִשְׂרָאֵל מְסַפֶּקֶת מַיִם בְּאוֹפֶן קָבוּעַ לְמַמְלֶכֶת יַרְדֵּן וְלָרָשׁוּת הַפַּלֶסְטִינִית בְּמִסְגֶּרֶת הֶסְכֵּמִים מְדִינִיִּים, וּמִשְׁלָחוֹת שֶׁל מוּמְחִים מִקָּלִיפוֹרְנִיָה, מֵאוֹסְטְרַלְיָה, מֵהוֹדּוּ וּמִמְּדִינוֹת אַפְרִיקָה מַגִּיעוֹת לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִלְמוֹד אֵיךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַבַּצּוֹרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁפּוֹקְדוֹת אוֹתָן.
הַסִּיפּוּר שֶׁל מֶשֶׁק הַמַּיִם הַיִּשְׂרְאֵלִי מוֹכִיחַ שֶׁבְּעִידָן שֶׁל הִתְחַמְּמוּת גְּלוֹבָּלִית וּמַשְׁבֵּר אַקְלִים, מַחְסוֹר בְּמַשְׁאַבֵּי טֶבַע לֹא חַיָּיב לִהְיוֹת גְּזֵירַת גּוֹרָל – וְלִפְעָמִים דַּוְוקָא הַקּוֹשִׁי וְהַמַּחְסוֹר הֵם אֵלּוּ שֶׁמּוֹלִידִים אֶת הַפִּתְרוֹנוֹת הַיְצִירָתִיִּים בְּיוֹתֵר.
Vocabulaire de la leçon
11 mots et expressions à retenir
| Traduction | Mot |
|---|---|
| Sécheresse | בְּצוּרַת |
| Aride / Désertique | צְחִיחָה |
| Nécessité vitale / de survie | הֶכְרֵחַ קִיּוּמִי |
| Observation fortuite / fortuite | תַּצְפִּית מִקְרִית |
| S'infiltrer / Pénétrer dans le sol | לְחַלְחֵל |
| Épuration / Traitement des eaux usées | טִיהוּר שְׁפָכִים |
| Exceptionnel / Anormal | חָרִיג |
| Osmose inverse | אוֹסְמוֹזָה הֲפוּכָה |
| Eau dessalée | מַיִם מוּתְפָּלִים |
| Diplomatie de l'eau | דִּיפְּלוֹמַטְיַית מַיִם |
| Inévitabilité / Fatalité | גְּזֵירַת גּוֹרָל |
Compréhension de lecture
Répondez aux questions à partir du dialogue.
- 1.כיצד התצפית של שמחה בלאס על העץ בחצר חברו הובילה לעיקרון שעליו מבוססת ההשקיה בטפטוף?
- 2.איזה תיאור מבחין נכון בין תפקיד מיחזור מי הביוב לבין תפקיד ההתפלה במשק המים הישראלי?
- 3.מדוע הזרמת מים מותפלים לכינרת מוצגת בטקסט כדוגמה לתפנית חדה?
- 4.מה משמעות הביטוי "דיפלומטיית מים" בהקשר של הטקסט?